דיוקן מלווה את ההיסטוריה האנושית מזה מאות שנים. הוא מופיע בציורי שמן עתיקים, בצילום עכשווי, במוסיקה ובשירה. הדיוקן אינו רק "פנים", הוא ניסיון ללכוד את מה שמעבר לעיניים: הסיפור, הרגש, ההיסטוריה האישית והקולקטיבית. במובנים רבים, כל דיוקן הוא מראה שמכוונת אל תוך עצמנו.
בציור ובפיסול, הדיוקן היה כלי לשימור זהות ולחקר הנפש. לדוגמה: רמברנדט צייר את עצמו עשרות פעמים, בכל גיל ומצב רוח, ובכך תיעד מסע פנימי מתמשך. פרידה קאלו השתמשה בדיוקן העצמי כדי להביע כאב, אהבה וחיפוש זהות נשית חדשה. ומודיליאני יצר דיוקנאות בעלי עיניים ריקות ומוארכות, כסמל לנשמה בלתי נגמרת.
ישנם צלמים רבים לדיוקנאות. המצלמה מאפשרת לנו להקפיא רגע ולגלות שכבות חבויות של הנפש. לדוגמה: אנני לייבוביץ יצרה דיוקנאות אינטימיים שהפכו לאייקונים תרבותיים. וסינדי שרמן חקרה זהויות ומסכות דרך אינספור דיוקנאות עצמיים בתחפושות שונות.
בפוטותרפיה, צילום דיוקן הוא מרחב טיפולי. האדם מצולם, ולעיתים לראשונה, פוגש את עצמו דרך עיני המצלמה, וחווה שיחה בין "אני החיצוני" ל"אני הפנימי".
גם במוסיקה יוצרים רבים מנסים לתאר את עצמם ואת המתחולל בנפשם. לדוגמה: בוב דילן, ליאונרד כהן ושלום חנוך כתבו שירים שהם דיוקן קולקטיבי של דור ותקופה. כך המוסיקה משמשת מראה לא רק לאמן, אלא גם למאזינים שמוצאים בה הד לתוכם.
דיוקן הוא בסופו של דבר מסע פנימי. הוא מזמין אותנו לשאול:
מי אני באמת?
מה אני חושף לעולם?
אילו צדדים בי נותרו בצל?
בתהליך טיפולי, דיוקן מאפשר לאדם לנהל דיאלוג עם עצמו דרך צבע, צילום, מילה או צליל.
לפניכם סדרת תרגילים: "דיוקן ברבדים"
תרגיל 1: הדיוקן השלם
ציירו או צלמו את עצמכם כפי שאתם נראים עכשיו.
אחר כך צרו גרסה נוספת, כפי שהייתם רוצים להיראות.
השוו ושאלו: מה ההבדלים אומרים עלי?
תרגיל 2: דיוקן במילים
הביטו בתמונה שלכם.
כתבו שלושה משפטים בגוף ראשון כאילו הדמות שבתמונה מדברת.
נסו לגלות קול חדש או רגש סמוי.
תרגיל 3: דיוקן מוסיקלי
בחרו שיר שמתאר אתכם כרגע.
האזינו בעיניים עצומות, ודמיינו שהוא מצייר את פניכם הפנימיות.
כתבו כותרת או שורה שמתארת את הדיוקן שלכם בצלילים.
תרגיל 4: דיוקן בצללים
צלמו את הצל שלכם על קיר או אדמה.
שאלו: אילו חלקים בי נחשפים בצל? אילו נעלמים?
הוסיפו מילה או משפט שמדבר עם הצל.
תרגיל 5: דיוקן בזיכרון
מצאו תמונה ישנה שלכם או דמיינו אחת.
כתבו כמה מילים על הקשר ביניכם לבין הדמות ההיא.
מה השתנה? מה נשאר? ומה הייתם רוצים לומר לה?
המלצות שלי:
ספרים:
"דיוקן האמן כאיש צעיר" מאת, ג'יימס ג'ויס.
"פרידה קאלו: דיוקן עצמי" מאת, היידן הררה.
תערוכות-
מוזיאון ישראל, ירושלים: תערוכות דיוקן קלאסי ועכשווי.
מוזיאון תל אביב לאמנות: דיוקנאות של אמנים ישראלים ובינלאומיים.
מוסיקה-
לאונרד כהן - Songs of Leonard Cohen.
שלום חנוך -חתונה לבנה.
לסיכום
דיוקן הוא גשר בין פנים לחוץ, בין אדם לעצמו ובין יוצר לקהל. בציור, בצילום ובמוסיקה הוא מתפקד כמראה המגלה את הפנים הנסתרות של הנפש. התרגילים וההמלצות כאן נועדו להזמין אתכם להתבוננות, יצירה ודיאלוג אישי עם הדיוקן שבתוככם.