רגע התבוננות-איך צבע מרגיש?

"יש אומרים שצבעים זה עולם של נדמה

לא שווה קצת פחות משתלם"

(צבעים/יובל דיין ואמיר דדון) השיר ממשיך במילים: 

"ויש אחרים שכמוני עוד משוכנעים

 שלכל שקורה יש סיבה 

ולא מתווכחים עם הנפש."

צבע הוא הרבה יותר מאמצעי חזותי. הוא שפה רגשית, כלי תקשורת אוניברסלי שנוגע בתת-המודע, מזכיר זיכרונות, מעורר תחושות, ולעיתים אף משנה מצב רוח. בין אם מדובר במכחול הצובע בד, בעדשת מצלמה הלוכדת את האור או בצליל מוזיקלי המשדר "צבע" רגשי. הצבע נושא עמו משמעות עמוקה ורב-ממדית.
באומנות הפלסטית, לצבעים יש תפקיד מרכזי בהעברת מסר רגשי ורעיוני.

אדום: מייצג עוצמה, תשוקה, סכנה, אך גם חום ואנרגיה.

כחול: משדר שלווה, אמון ורוגע, אך לעיתים גם קרירות וריחוק.

צהוב: מביא איתו אור, שמחה ותקווה, אך במינון גבוה עשוי לשדר לחץ או חוסר שקט.

ירוק: סמל לצמיחה, חיבור לטבע, איזון וריפוי.

שחור: עומק, מסתורין, עוצמה ולעיתים גם תחושת סוף או אובדן.
בחירת הצבעים ביצירה אינה מקרית, היא נובעת מחוויה פנימית של האמן, ומכוונת לעורר חוויה מקבילה אצל הצופה.
בצילום האור כצבע והרגש שבין הפיקסלים.בצילום, הצבעים נוצרים כתוצאה מהמפגש בין אור, חומר וראייה אנושית. הצלם יכול לבחור:

1.לעבוד בגוונים רוויים להעברת עוצמה וחיות.

2. להשתמש בפלטת צבעים רכה וחלשה כדי לשדר נוסטלגיה, עדינות או שקט רגשי.

3. להעדיף מונוכרום (שחור-לבן) כדי להתמקד בצורה, בקומפוזיציה ובתחושה הפנימית שמעבר לצבע.
צבע בצילום משפיע על הדרך בה אנחנו מפרשים את התמונה. תמונה באותם אובייקטים יכולה לשדר שמחה או עצב, רק לפי שינוי גוון ותאורה.
במוסיקה אפשר להוסיף "צבע", למרות שמוזיקה אינה "צבעונית" במובן הפיזי, לא פעם מתארים אותה במונחי צבע. ישנם אנשים שחווים סינסתזיה, מצב בו צלילים מעוררים אצלם תחושה של צבעים. גם בלי סינסתזיה, צליל גבוה יכול להיתפס כ"בהיר" וצליל נמוך כ"כהה". סולמות מז'וריים מתקשרים לרוב לצבעים חמים ושמחים, בעוד שסולמות מינוריים מתחברים לצבעים קרים, עמוקים ולעיתים מלנכוליים. בנוסף, ישנם הרבה שירים על צבעים שמכוונים לרגש כזה או אחר.
בפוטותרפיה, צילום וצבע הם כלי לעבודה רגשית. הצבעים שנבחרים בתמונה, בין אם על ידי הצלם ובין אם על ידי המשתתף, משמשים כמראה פנימית.
לדוגמה: בחירה בצילום ירוק עשויה לשקף חיפוש אחר ריפוי או חיבור לטבע.

בחירה באדום עשויה להצביע על צורך בעוצמה או ביטוי רגשי חזק.

שימוש בשחור-לבן יכול להצביע על רצון להפשיט את המציאות לשורשיה. דרך הצבע, המצלם יכול לבטא תחושות שקשה לתאר במילים, ולפתוח שיחה על רגשות באופן עקיף ובטוח.
הפסיכולוגיה של הצבעים חוקרת כיצד צבעים משפיעים על התנהגות, ריכוז, תחושות והחלטות. צבעים חמים (אדום, כתום, צהוב) נוטים להמריץ, לעורר תשוקה ולעודד פעולה. צבעים קרים (כחול, ירוק, סגול) מרגיעים, יוצרים תחושת יציבות ומפחיתים מתח.
שילוב נכון בין הצבעים יכול לאזן בין תחושות מנוגדות. 

לסיכום, הצבע הוא גשר בין האמנות לבין הנפש,  בין הפיזי לרגשי, בין העולם החיצוני לפנימי. הוא לא רק אמצעי חזותי או אסתטי, אלא גם שפה טיפולית, כלי לביטוי עצמי ולעיתים אף מפתח לריפוי. באומנות, בצילום ובמוזיקה, הבנת הצבעים ושימוש מודע בהם יכולים להפוך כל יצירה למסע רגשי עמוק, ולהפוך את החוויה הטיפולית לעוצמתית ומחברת.