רגע בהתבוננות - חלק א' "דלת"
קחו רגע באהבה.
הפעם דלתות "דלתות" – סמל למעבר, שינוי והתבוננות.
הדלת היא פריט יומיומי, אך טעון במשמעויות עמוקות – גבול, אפשרות, מחסום או מעבר. היא יכולה להיות פתוחה או סגורה, גלויה או נסתרת, אך תמיד מרמזת על מה שמעבר לה. דלתות מסקרנות אותנו – הן מזמינות, ולעיתים מרתיעות. באומנות, בצילום ובספרות, הדלת הפכה לסמל של מעבר בין עולמות, בין מצבים נפשיים, ולעיתים – בין תקופות חיים. לדוגמה- באמנות החזותית, דלתות מייצגות פעמים רבות את הלא נודע או את הפתח לשינוי.
סלבדור דאלי, למשל, מציג דלתות בתוך נופים דמיוניים – כביטוי למסע פנימי, לתודעה המשתנה או לחלום.
בצילום, דלתות הן אלמנט קומפוזיציוני עשיר. הן יוצרות מסגרת, גבול או חלון להצצה לעולם אחר. דלתות ישנות, חורבות, דלתות פתוחות למחצה – כולן מציתות את הדמיון. הצלמת דורין לביא, למשל, מציגה בסדרת צילומיה דלתות צבעוניות של בתים נטושים, כסמל לזיכרון ולזמן שעבר.
מבחינה פסיכולוגית, הדלת מייצגת גבולות פנימיים – בין מודע לתת-מודע, בין מה שאנו מוכנים לחשוף לבין מה שאנו מסתירים. תהליכי צמיחה ושינוי אישי נראים לא אחת כמו "פתיחת דלת חדשה" – התחלה חדשה, התמודדות עם פחדים או יציאה מאזור הנוחות.
בספרות ובשירה, הדלת מופיעה פעמים רבות כסמל סמוי לעולם פנימי. בשירה של רחל המשוררת "דלת נעולה", היא מתארת כמיהה למשהו שאינו ניתן להשגה – "מאחורי הדלת – לאן ליבי הולך. "גם בספרות ילדים, כמו ב"נרניה – האריה, המכשפה וארון הבגדים", הדלת (במקרה הזה ארון) מובילה לעולם מקביל – מקום שבו הדמיון פורץ גבולות.
לסיכום הדלת היא הרבה יותר מחפץ – היא סמל נפשי, יצירתי ורוחני.
אז מהי דלת בשבילכם?
